שמי רינה, אני אמא לשלושה ילדים ומתגוררת בפתח תקווה. לפני שנה וחצי חיינו השתנו כשאיתן, הבן הקטן שלי בן ה-5, התחיל לסבול מקשיי נשימה חמורים. הרופאים אבחנו אסתמה קשה, והוא נזקק למכשירי הנשמה כמעט מדי יום. כל התקף היה סיוט – אני זוכרת את הלילות שבהם ישבתי לידו, שומעת את הנשימות הכבדות שלו, והרגשתי חסרת אונים. התרופות עזרו מעט, אבל המצב לא השתפר. התפללתי, בכיתי, וביקשתי נס, אבל שום דבר לא השתנה.